×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית י״ד.גמרא
;?!
אָ
וְהָא שַׁיַּיר תֵּיבָה אִי מִשּׁוּם תֵּיבָה לָאו שִׁיּוּרָא הוּא מִילֵּי דְצִינְעָא קָתָנֵי מִילֵּי דִבְפַרְהֶסְיָא לָא קָתָנֵי. אָמַר רַב אָשֵׁי מתני׳מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי מָה אֵלּוּ יְתֵירוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת אֲבָל בְּכׇל דִּבְרֵיהֶן זֶה וָזֶה שָׁוִין וכ״תוְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי תְּנָא וְשַׁיַּיר וְהָא מָה אֵלּוּ קָתָנֵי. וְתִסְבְּרָא מָה אֵלּוּ דַּוְוקָא הוּא וְהָא שַׁיַּיר לַהּ תֵּיבָה אִי מִשּׁוּם תֵּיבָה לָאו שִׁיּוּרָא הוּא מִשּׁוּם דְּקָא חָשֵׁיב לַהּ בְּאִידַּךְ פִּרְקָא הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה נָמֵי לָאו שִׁיּוּרָא הוּא דְּקָתָנֵי לַהּ בְּאִידַּךְ פִּירְקָא. מַאי הָוֵי עֲלַהּ אָמַר רב שְׁמוּאֵל בַּר סִסְרָטַאי וְכֵן אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וְרַב אָשֵׁי אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְהִלְכְתָא בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.: תָּנֵי חֲדָא עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹנוֹת וְאֵין מִתְעַנּוֹת בָּאַחֲרוֹנוֹת וְתַנְיָא אִידַּךְ מִתְעַנּוֹת בָּאַחֲרוֹנוֹת וְאֵין מִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹנוֹת וְתַנְיָא אִידַּךְ אֵין מִתְעַנּוֹת לֹא בָּרִאשׁוֹנוֹת וְלֹא בָּאַחֲרוֹנוֹת. אָמַר רַב אָשֵׁי אנְקוֹט אֶמְצָעֲיָיתָא בִּידָךְ דְּמִיתָּרְצוֹן כּוּלְּהוּ.: מָה אֵלּוּ יְתֵירוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.: בְּמַאי מַתְרִיעִין רַב יְהוּדָה אָמַר בבְּשׁוֹפָרוֹת וְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר בַּעֲנֵנוּ. קס״דקָא סָלְקָא דַּעְתָּן מַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ לָא אָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת וּמַאן דְּאָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת לָא אָמַר בַּעֲנֵנוּ וְהָתַנְיָא אֵין פּוֹחֲתִין מִשֶּׁבַע תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר שֶׁבָּהֶן י״חשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַתְרָעוֹת וְסִימָן לַדָּבָר יְרִיחוֹ וִירִיחוֹ שׁוֹפָרוֹת הֲוָה וּתְיוּבְתָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ. אֶלָּא בְּשׁוֹפָרוֹת דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּקָרֵי לַהּ הַתְרָעָה כִּי פְּלִיגִי בַּעֲנֵנוּ מָר סָבַר קָרֵי לַהּ הַתְרָעָה וּמָר סָבַר לָא קָרֵי לַהּ הַתְרָעָה. למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ כׇּל שֶׁכֵּן בְּשׁוֹפָרוֹת ולמ״דוּלְמַאן דְּאָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת אֲבָל בַּעֲנֵנוּ לָא. וְהָתַנְיָא וּשְׁאָר כׇּל מִינֵי פורעניות הַמִּתְרַגְּשׁוֹת כְּגוֹן גחִיכּוּךְ דחָגָב הזְבוּב וְצִירְעָה וְיַתּוּשִׁין וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין אֶלָּא צוֹעֲקִין מִדִּצְעָקָה בַּפֶּה הַתְרָעָה בְּשׁוֹפָרוֹת. תַּנָּאֵי הִיא דתניא ועַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גַּיִיס אוֹ נָהָר וְעַל סְפִינָה הַמְטוֹרֶפֶת בַּיָּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. בְּמַאי אִילֵימָא בְּשׁוֹפָרוֹת שׁוֹפָרוֹת בְּשַׁבָּת מִי שְׁרֵי אֶלָּא לָאו בַּעֲנֵנוּ וְקָרֵי לַהּ הַתְרָעָה ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: בִּשְׁנֵי דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה הֲוָה צַעֲרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
והא שייר תיבה – דבאחרונות איתא והכא ליתא כדקתני לקמן (דף טו.) סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו׳ ומותבינן בגמרא בהדיא מתיבה דליתא אלא באחרונות ומשני כי קתני נמי מתניתין בקמייתא. מילי דצינעא – מתריעין בבית הכנסת וכ״ד נמי בבית הכנסת. בפרהסיא – תיבה ברחובה של עיר. דיקא נמי – דלכ״ד זה וזה שוין דקתני מתניתין מה אלו יתירות על הראשונות כו׳ ואלו כ״ד לא קא חשיב גבי אחרונות. והא מה אלו קתני – דמשמע דווקא. דהא קתני לה באידך פירקין – דמי ששנה מתניתין דהכא תנא נמי דהתם והאי דלא תנא בהאי סמיך אהתם דקתני באחרונות מוציאין התיבה מה שאין כן באמצעיות. השתא דאתית להכי – דמשום דקתני לה באידך פירקין דאמרת דלא הוי שיור כ״ד נמי דאמרת דשוין נינהו איכא למימר דלא הוי שוין דהא אפי׳ שיורא נמי לא הוי דבהדיא קתני לה באידך פירקין דבאחרונות איתנהו באמצעיות לא ואיכא לתרוצי כתירוצא קמא בקמייתא דליכא כ״ד. מאי הוי עלה – היכן אומרה יחיד. נקוט מציעיתא בידך – כלומר תריץ דבשלש אמצעיות היו מתענין ומתרצת לכולהו הנך מתנייתא הא דקתני בראשונות ולא באחרונות הנך ראשונות לאו ראשונות ממש נינהו אלא אמצעיות דאינהו הוו ראשונות לאחרונות אבל בשבע אחרונות לא מיתענו דכיון דשבע נינהו לא מצו עוברות ומיניקות למיקם בהו והא דקתני באחרונות ולא בראשונות הנך אחרונות אמצעיות נינהו והראשונות ראשונות ממש ואין מתענין בהן דלא תקיף רוגזא כולי האי וצחות לשון הוא לתנא למיקרי לאמצעיות ראשונות לאחרונ׳ ואחרונו׳ לראשונות. בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה (דף לד.) ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות וגו׳ תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם ואשש ברכות שהיו מוסיפין ביום התענית היו תוקעין על כל ברכה יבבא אחת שהן י״ח התרעות. רב יהודה אמר – מתריעין עננו בקול רם היו צועקים עננו אבינו עננו עננו אלהי אברהם עננו עננו אלהי יצחק עננו עננו אלהי יעקב עננו הכל כפי שאומרים בסוף הסליחות אבל עננו דתפלת תענית אומר אפי׳ בראשונות ואפי׳ יחיד אוקימנא דאומרה בשומע תפלה ותפלה קרי ליה התרעה דאי בשופרות מריעין מיבעי ליה ומאן דמפרש עננו של תפלת תענית משתבש דהא קתני בסמוך שהן י״ח התרעות וקא פריך מן וסימן לדבר יריחו ואם איתא ליפריך בהדיא י״ח תפלות של שמונה עשרה ברכות מי איכא בשבת תעניות. אין פוחתין מז׳ תעניות – באחרונות. שמונה עשרה התרעות – שהן מוסיפין ו׳ ברכות מי״ח עד כ״ד ולכל אחת שלש תרועות. וסימן לדבר – שלא תטעה אם התרעה הזו תרועה או תפלה. יריחו – דכתיב בה שופרות לישנא אחרינא סימן לדבר כלומר לכך מתריעין כדי שיענו כדרך שנענו ביריחו על ידי שופרות דכתיב (יהושע ו) ויתקעו בשופרות וגו׳ וכתיב (שם) ותפול החומה תחתיה. אלא בשופרות כולי עלמא וכו׳ – דהא מתריעין דקתני הכא במתניתין דעבדינן בתעניות בשופרות. כי פליגי בעננו – כי פליגי במתריעין דאמרינן בעלמא על שאר פורענויות מ״ס עננו נמי התרעה והאי דקתני בעלמא מתריעין בעננו ומאן דאמר בשופרות אבל בעננו לא. חגב – ארבה כתרגומו. צירעה – עוקצת את האדם. יתושין – נכנסין בעיניו ובחוטמו. חיכוך – כמו נתחכך בכותל. הא צעקה בפה היא – אלמא דצעקת פה לא קרי ליה התרעה. תנאי היא – האי תנא דשאר מיני פורעניות סבר צעקת פה לאו שמה התרעה ואידך סבר כו׳. גייס – וצרין עליה. נהר – המתפשט ויוצא לחוץ לשטוף את השדה ואת הבתים. המטורפת – כמו ביצים טרופות (חולין דף סד.) שהולכת ונדה ועתידה להיטבע במים. לעזרה – צועקין לבני אדם שיבואו לעזרם. ולא לצעקה – תפלה שאין אנו בטוחין כל כך שתועיל תפלתנו לצעוק עליהן בשבת אלמא צעקת פה קרי התרעה מפי מורי ל״א לעזרה דקאמר תנא קמא מתריעין דמשמע בקול רם ואמר ליה רבי יוסי לעזרה שיהו מתפללין כל אחד בביתו לעזרה בעלמא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144